חיזוק מבנים

חיזוק מבנים מתחיל באבחון

חיזוק מבנים הוא תחום הנדסי שמטרתו להחזיר לשלד קיים את כושר הנשיאה שאבד, או להעלות אותו לרמה הנדרשת כיום. הצורך נוצר בעקבות בלאי של עשרות שנים, קורוזיה של ברזלי הזיון, שינויי ייעוד, תוספות בנייה, נזק מאירוע חריג או תכנון ישן שאינו עומד בדרישות התקן העדכני. חיזוק נכון אינו מתחיל בבחירת שיטה, אלא בהבנה מדויקת של מצב המבנה ושל הסיבה לחולשה.

בקונסטרוקטור ישראל הנדסה אנו מתכננים חיזוק של מבנים למגורים, למבני ציבור ולמבני תעשייה בכל הארץ. התכנון נעשה על ידי קונסטרוקטור מוסמך, נשען על בדיקה בשטח ועל חישובים סטטיים, ומלווה את הקבלן המבצע עד להשלמת העבודה. כך אתם מקבלים פתרון שמתאים למבנה הספציפי שלכם, ולא פתרון גנרי שעולה יותר ומשיג פחות.

מתי המבנה זקוק לחיזוק

לא כל סדק מחייב חיזוק, ולא כל מבנה ישן מסוכן. עם זאת, יש סימנים שאסור להתעלם מהם, ומצבים שבהם החיזוק הוא דרישה של הרשות או תנאי להיתר:

• סדקים פעילים שמתרחבים לאורך זמן, במיוחד סדקים אלכסוניים ליד עמודים וקורות. ניתוח הסדקים מפורט בעמוד בדיקת סדקים במבנה.
• התפוררות בטון וחשיפת ברזלים חלודים בתקרות, במרפסות ובחניונים.
• שקיעה של יסודות, הטיה של קירות או רצפות שאינן מפולסות.
• תוספת קומה, ממ"ד או שינוי ייעוד שמעמיסים על השלד יותר ממה שתוכנן במקור.
• הסרה של קיר נושא או חלק ממנו, שמחייבת קורה מחליפה וחיזוק נקודתי. ראו הריסת קיר נושא.
• הודעה מהרשות המקומית על מבנה מסוכן, שמחייבת ביצוע עבודות בתוך פרק זמן מוגדר.
• מבנה שנבנה לפני כניסת דרישות התכנון לרעידות אדמה ואינו עומד בת"י 413.

שיטות חיזוק והתאמתן

אין שיטת חיזוק אחת שמתאימה לכל מבנה. הבחירה תלויה בסוג האלמנט, בגורם לחולשה, בעומסים הנדרשים, במגבלות המקום ובשאלה אם הדיירים ממשיכים להתגורר בבניין במהלך העבודות. הטבלה מסכמת את השיטות הנפוצות:

לעיתים קרובות הפתרון המיטבי משלב כמה שיטות: תיקון בטון ואחריו עטיפת סיבי פחמן לעמודים, או קירות גזירה חדשים יחד עם חיזוק היסודות שלהם.

כך מתוכנן חיזוק מבנים

תכנון החיזוק מחייב סדר עבודה קפדני, משום שכל החלטה משפיעה על התנהגות השלד כולו. תהליך העבודה שלנו:

1. סקר מבנה

   בדיקה ויזואלית, תיעוד ליקויים, מדידות ואיתור התוכניות המקוריות, אם הן קיימות.

2. בדיקות חומרים

   לפי הצורך: גלעיני בטון, בדיקת עומק קרבונציה, איתור זיון ובדיקת קרקע.

3. ניתוח הנדסי

   חישובים סטטיים ובדיקה מול ת"י 466 ות"י 413, וזיהוי האלמנטים שאינם עומדים בעומסים.

4. תכנון החיזוק

   בחירת שיטה, הכנת תוכניות ביצוע ופרטים, ומפרט חומרים מדויק.

5. פיקוח עליון

   ליווי הקבלן, בדיקת שלבי ביצוע קריטיים ואישור סופי בסיום העבודה.

בעבודות חיזוק לא ניתן להסתפק בתוכנית שמונחת על השולחן. בדיקה בשלב פתיחת הטיח או חשיפת הזיון מגלה פעמים רבות מצב שונה מהצפוי, והקונסטרוקטור צריך להיות זמין כדי לעדכן את הפרטים בזמן אמת.

רעידות אדמה ותמ"א 38

ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה סייסמית, לאורך בקע ים המלח. ת"י 413 קובע את הדרישות לתכנון מבנים לעמידות ברעידות אדמה, אך מבנים רבים נבנו לפני שהדרישות האלה יושמו באופן מחייב. מבנים על עמודים בקומה פתוחה, ללא קירות קשיחים, רגישים במיוחד, משום שהקומה הפתוחה עלולה להפוך לנקודת התורפה של הבניין.

ת"י 2413 עוסק בהערכת העמידות של מבנים קיימים ובתכנון החיזוק שלהם, ומאפשר לבחון את המבנה בגישה המותאמת לבניין שכבר עומד. תמ"א 38 נועדה לעודד חיזוק של מבנים ישנים באמצעות זכויות בנייה נוספות, וכיום מסלולי ההתחדשות משתנים בהתאם לתוכניות המקומיות ולהסדרים החדשים בחוק. בכל מסלול, חיזוק השלד הוא תנאי מרכזי, והוא מחייב תכנון הנדסי מלא וחתימה של קונסטרוקטור.

עלות חיזוק מבנים

עלות החיזוק משתנה מאוד בין מקרה למקרה. חיזוק נקודתי של עמוד בודד שונה לחלוטין מחיזוק של בניין מגורים שלם, וגם הנגישות לאלמנט, שיטת החיזוק והצורך בתמיכות זמניות משפיעים על המחיר. בשלב הראשון נדרשת בדרך כלל חוות דעת ליציבות מבנה קיים, שעלותה לפי נתוני השוק נעה בטווח של כ-1,900 עד 3,700 ש"ח. לאחר מכן מתומחרים התכנון והפיקוח בהתאם להיקף, ועלות הביצוע נקבעת על ידי הקבלן המבצע.

המספרים מייצגים טווח מחירים אופייני בשוק ואינם מהווים הצעת מחיר. להערכה ראשונית היעזרו במחשבון עלות קונסטרוקטור, או צרו קשר בטלפון ובוואטסאפ 055-2137043. אם החיזוק נדרש במסגרת סכסוך עם קבלן או מול חברת ביטוח, מומלץ לשלב גם חוות דעת הנדסית לבית משפט. מידע על כל סוגי הבדיקות מרוכז בעמוד בדיקות הנדסיות וחוות דעת.

מה מבטיח חיזוק מוצלח